פאנל סולרי ושימוש בו הופך לנפוץ משנה לשנה במדינת ישראל.
בואו ללמוד מאיתנו בסולארייז הכל על התחום, החל מצורת העבודה של המערכת, דרך השינויים הרגולטורים והנקודה החשובה ביותר, פאנל סולרי חישוב – מידע ונוסחאות.
מבוא קצר – אנרגיה סולארית בישראל
מהפכת האנרגיה הירוקה חלה בכל העולם, ובישראל נדמה שהמהפכה נטמעה בצורה אופטימלית. לראיה, ניתן לחשוב על מערכת סולרית, המשתמשת בפאנל סולארי שכולנו מחזיקים בביתנו – דוד החשמל האישי.
נכון לימים אלו, הערכות מצביעות על כך שצורה גסה, 90% מבתי האב בישראל מחזיקים דוד שמש.
אולם, על אף שמערכות אלו חוסכות לא מעט חשמל למדינת ישראל, עם שיעור של 8% מתצרוכת החשמל הכללית, זו לא מטרת המאמר המדובר.
לפני שנתחיל עם פאנל סולארי וחישובים – למה דווקא ישראל?
ככלל, ישנם מספר גורמים עיקריים אשר הופכים את ישראל למדינה אופטימלית להתקנת פאנל סולרי.
ראשית, מדינת ישראל הינה מדינה שטופת שמש.
בעוד באזור המרכז ומישור החוף ניתן לראות את השמש כ – 16 שעות ביום, במצפה רמון אנחנו מגיעים לעיתים גם ל – 20 שעות. שנית, ובניגוד לרוב המדינות המפותחות, ישראל מאופיינת בבנייה נמוכה, מה שמוביל לכך שבתים פרטיים ודירות קרקע, בהן ניתן להתקין פאנל סולרי, הופכות לשמישות ונפוצות מאוד.
גם המדינה בעניין – שינויים רגולטוריים
מעבר ליתרונות שצוינו לעיל, יש עוד סיבה אחת להיכנס לעולם הפאנלים הסולרים, והיא מעורבות המדינה בנושא. ככלל, התחייבה מדינת ישראל, בפני וועדת האקלים (של האו"ם), להגיע ל – 10% תפעול על ידי אנרגיה ירוקה עד 2020.
לאור העובדה שהיום שנת 2023, ואנחנו לא קרובים למספר המדובר, מתבצעים שורה של שינויים בירוקרטיים ורגולטוריים לשם עידוד השימוש בפאנל סולרי ובמערכות כאלו בכלל.
המנה העיקרית – איך עובד פאנל סולארי?
שלב ראשון – קרני השמש והפעלת הלוחות
בקצרה – לאחר התקנת פאנל סולארי, כל שעליכם לעשות הוא לחכות שהשמש תעלה, ותתחיל העבודה של המערכת. ראשית, השמש שולחת פרוטונים, אשר פוגעים בלוח הפאנל הסולארי.
כל פאנל הסולרי מורכב משני לוחות סיליקון, או בשמם המקצועי – "מוליכים למחצה". הלוחות נבדלים זה מזה שכן כל אחת רוצה לבצע פעולה אחרת, כך שאחת מוסרת אלקטרונים (חלקיקי חשמל) ואחת אוגרת אותם.
לאחר פגיעת הפוטון (מקר השמש, מהפסקה הראשונה) בפאנל הסולארי, משתחרר אלקטרון מלוח אחד אשר מתקבל בלוח השני. מעוף האלקטרון בעצם מביא להיווצרות זרם החשמל אותו אנו מכירים.
שלב שני – עיבוד הזרם ואגירתו לשימוש
לאחר שהאלקטרונים יצרו את הזרם החשמלי, הם נקלטים בממיר הביתי (Converter בשמו הנפוץ). בממיר עובר הזרם האלקטרון הליך של עיבוד, כך שיוכל לשמש אותנו גם ברשת החשמל הביתית שלנו.
לאחר שהגיע לממיר ושינה את צורתו, אותו פרוטון שפגע בפאנל הסולארי יכול לשמש אותנו להדלקת כל מכשירי החשמל בבית, ולחילופין, ניתן למכור אותו הלאה לרשתות חשמל מסחריות.
כמה זמן בממוצע מחזיקה מערכת סולארית?
ככלל, נהוג להכיר בכך שמערכת סולארית מחזיקה כ – 30 שנים של פעילות אפקטיבית, אך בפועל לא פעם מערכות עולות על כך משמעותית. הבעיה בחישוב נובעת מכך שאין מערכות סולאריות שהגיעו לגיל המדובר.
משכך, פיתחו מתודה חדשה לבדיקת משך זמן הפעילות של מערכת ופאנל סולאריים, כך שהפחת של אלו עומד על 0.5%. כך, לאחר 10 שנות פעילות, המערכת עדיין אמורה לייצר חשמל בשיעור של 95% לעומת יום התקנתה.
כמה מרוויחים מזה? – פאנל סולארי חישוב
ככלל, הרווח הממוצע לכ – 10 מ"ר הוא 1 קילו-וואט, אשר בשנה יהפכו לכ – 1,650 קילו-וואט בשעה (מעתה ואילך – קוט"ש). היות וחברת החשמל משלמת כמעט 0.5 שקלים עבור קוט"ש 1, פאנל בגודל של 10 מטר רבוע יניב לכם 912 שקלים בשנה.
ככל שמדובר על מערכת של 60 מטר רבוע, יהא עליכם להכפיל את המספר המדובר ב – 6 (שכן החישוב מתייחס ללוח של 10 מ"ר), כל שתכניסו לכיסכם בשנה 5,472 שקלים. נציין כי עד לסכום של 24,000 שקלים בשנה – יש פטור מלא ממס הכנסה!
לקריאה אודות פתרונות מימון למערכות סולאריות – לחצו כאן
מהן דרישות המינימום להתקנת פאנל סולארי?
ככלל, כל גג יכול להכיל מערכת סולארית. אולם, עם זאת, כדי לאפשר חיסכון כספי משמעותי, הדרישה היא לסדר גודל של 60 מ"ר לכל הפחות. כמו כן, יש מספר קריטריונים בהם יש לעמוד כדי שהמיצוי של הפאנל הסולרי יהיה אופטימלי:
חשיפה מקסימלית לקרני שמש, אשר תושג על ידי הפניית הפאנל הסולארי לכיוון דרום, שכן השמש עוברת דרך הדרום מזריחה ועד שקיעה.
שמירה על הפאנל הסולארי ממפגעים שונים, לרבות מזג אוויר. פעולה זו תושג על ידי התקנת הפאנל הסולארי רחוק מעצים וענפים שיכולים לפגוע בו, ואף גידורו במקרה הצורך.
